דליפת שתן במאמץ הינה תופעה המתרחשת בעת עליה בלחץ התוך בטני כמו בעת שיעול, עיטוש, ריצה, קפיצה ואשר אינה מלווה בתחושת צורך קודמת. ברב המקרים מתרחשת דליפת השתן עקב ליקוי בתפקוד שרירי רצפת האגן שבעתיו יש צניחה קלה של בסיס שלפוחית השתן אל מתחת לרצפת האגן.
עיקר הסובלים מהבעיה הן נשים בגילאי 40-60, אחרי לידות ונשים לאחר הפסקת המחזור החודשי. ואולם, גם גברים, ובעיקר אלו שעברו ניתוחים של כריתת הערמונית, מדווחים על דליפות מוסג זה.
הסיבות לדליפת שתן במאמץ משתנות לאורך מעגל החיים של האישה. בקרב נשים בהריון תיתכנה דליפות עקב עליה במשקל הרחם הלוחץ על השלפוחית, עליה בכמות הנוזלים בגוף, שינויים הורמונליים המשפיעים על גמישות של רקמות רכות וכו'... לאחר הלידה תיתכנה דליפות עקב הנזק המכאני שנגרם לשרירי רצפת האגן במהלך הלידה בעיקר אצל נשים שהשלב השני של הלידה אצלן התארך, נשים שילדו תינוק במשקל גבוה או בעל היקף ראש גדול. נשים שבוצע אצלן חתך חיץ (אפיזיוטומיה) או כאלה שעברו לידה מכשירנית (לדוגמא ואקום). בקרב נשים מבוגרות יותר ועם ההגעה לגיל הפסקת המחזור תיתכנה דליפות והפעם עקב שינויים הורמונליים הפוגעים ביכולת הכייוץ של השרירים ברצפת האגן.
עם הזמן, וביחס ישיר למספר ההריונות והלידות של האישה ולאורחות חייה אנו רואים לעיתים החמרה בשכיחות הדליפות ובכמות הדולפת בכל פעם. משום כך מומלץ להתחיל באימון שרירי רצפת האגן בסמוך לסיום תקופת משכב הלידה ולהמשיכו כאורח חיים עד לגיל המבוגר.
דליפת שתן מתוך דחיפות מתרחשת במגוון מצבי יום יום ומתאפיינת בצורך פתאומי למתן שתן ללא יכולת להתאפק. השלפוחית מתכווצת ומתקבלת דליפה ללא קשר לכמות השתן המצויה באותו הרגע בשלפוחית. צורך עז שכזה מופיע במקרים כמו הכנסת המפתח למנעול הדלת (Key Syndrome), למשמע מים זורמים, למראה האסלה וכיוב'...עדות נוספת לבעיה הינה מצב של מעל שתי הטלות שתן בלילה.
התופעה שכיחה בעיקר בנשים מבוגרות לאחר הפסקת המחזור ומחמירה עם העליה בגיל. בגברים התופעה פחות שכיחה ובדרך כלל קשורה בהגדלה של בלוטת הערמונית (הפרוסטטה).
סיבות אפשריות לדליפת שתן מתוך דחיפות הינן חולשת שרירים המלווה בליקוי בתזמון כניסת השריר לפעולה, דלקות בשלפוחית, חסימות בפתח היציאה מהשלפוחית, מחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) , פגיעות נוירולוגיות כארועים מוחיים או פגיעות מרכזיות בעמוד השדרה וגידולים בשלפוחית.
מצב זה של דליפות שתן משלב גורמים המאפיינים דליפת שתן במאמץ ודליפת שתן מתוך דחיפות.
כל אחד מאברי האגן – הרחם, השלפוחית ו/או החלחולת (הרקטום) עלולים לצנוח דרך הנרתיק. מצב שכזה הינו ביטוי לחולשת שריר רצפת האגן והרקמות הרכות האוחזות את האיבר במקומו.
מצבי צניחה מתאפינים בדרך כלל בבעיות בשליטה על הצרכים, תחושת כובד בנרתיק / כאבים באזור עד כדי תחושה של גוף זר בין שתי הרגליים.
הסיבות לצניחת האיברים יכולות להיות מכאניות ו/או בעקבות טראומות על רקע ניתוחים או תאונות, ריבוי לידות, לידת תינוקות במשקל מעל 3700 ג"ר, לידות מכשירניות וביצוע חתך החיץ. כמו כן יכולה הצניחה לנבוע ממצבים של גמישות יתר, נטיה ללחצים תוך בטניים גבוהים (עצירות, שיעול כרוני, השמנה ועיסוק בענפי ספורט כהרמת משקולות וכו'...) קיים קשר ישיר לעליה בגיל ולמצבי חולי כגון מחלות נוירולוגיות, מחלות מטבוליות או כאלה הפוגעות במערכת השריר-שלד.
צניחת אברי האגן מאובחנת על ידי רופא והיא מדורגת בסולם מ-1 עד 3. דרגה 1 מבטאת צניחה קלה עד למחצית עומק הנרתיק וניתנת לטיפול בצורה שמרנית וכך לעיתים גם לגבי צניחות מדרגה 2 בהן נחסם פתח הנרתיק ע"י האיבר (ואולם לעיתים אין מנוס מהתערבות ניתוחית). צניחות מדרגה 3 מחייבות התערבות ניתוחית היות והאיבר כבר נמצא אל מחוץ לנרתיק, דבר הגורם להפרעה ממשית ולפגיעה באיכות החיים של האישה.קיימת אפשרות לטיפול שמרני ע"י התקנים נרתיקיים המוכנסים ע"י רופא נשים ומשמשים למניעת הצניחה אל מעבר לפתח הנרתיק. התקנים אלה נקראים PESSARY, מוחליפם מדי 2-3 חודשים ויעילים בעיקר במקרים בהם יש התווית נגד לניתוח.