המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן


  

ליצירת קשר

שם
נייד
מייל
תוכן הפנייה

עצירות

עצירות

מוגדרת כפחות משלוש יציאות בשבוע או קושי בהתרוקנות או צואה קשה או הרגשה של התרוקנות חלקית בלפחות רבע מה"ביקורים" בשירותים. עצירות יכולה לנבוע מתזונה לא נכונה (מחסור בסיבים או בשתיה), מפעילות איטית של המעי הגס (כפי שקורה אצל הסובלים מהפרעות אכילה), כתוצאה ממחלה כדוגמאת תת פעילות של בלוטת התריס או כתוצאה מפעילות שרירית לקויה באזור פי הטבעת (אניזמוס). 
עצירות יכולה להופיע במהלך הריון ולחלוף עם הלידה.
עצירות שכיחה בקרב נשים וגברים.


אנזימוס
 
אניזמוס הוא מצב של עצירות על רקע הפרעה בתפקוד של שרירי רצפת האגן.  במצבי אניזמוס לא מתרחשת הרפייה של שרירי פי הטבעת בזמן ההתרוקנות לצואה. להיפך, שרירי פי הטבעת ורצפת האגן מתכווצים יתר על המידה ובעצם סוגרים את פתח היציאה מהקרטום ולא מאפשרים מעבר של הצואה החוצה. אנשים הסובלים מאניזמוס מתארים מצב של  "התרוקנות בתשלומים" מספר רב של ביקורים בשירותים לצורך התרוקנות ללא יכולת התרוקנות מלאה. 
הטיפול הפיזיותרפי באניזמוס מתבסס על הרפיית השריר ו"לימוד מחדש" של עבודתו בעת תהליך ההתרוקנות.  

נשים רבות סובלות מעצירות במהלך ההריון. שכיחות התופעה גבוהה בהרבה מהמדווח אולם ידוע כי היא נעה  בין 25% ל- 40 אחוזים בעולם המערבי. לעצירות זו מתלוות תחושות של נפיחות בבטן, אי נוחות ואף כאבים ו/או תחושת לחץ באזור פי הטבעת. תופעת העצירות בהריון היא לעיתים החמרה של מצב קיים של עצירות שהיה ידוע עוד קודם ההריון.

עצירות והריון

במהלך ההריון קיימת עליה בהפרשת הורמון הפרוגסטרון וחלה גם הפחתה בתנועת המעיים. ירידה בתנועתיות המעי גורמת לזמן מעבר ארוך יותר, כלומר, מזון שנכנס למערכת מוצא עצמו שוהה בה לפרקי זמן ארוכים יותר עד לצאתו החוצה מהגוף. בנוסף, ומשום צריכת נוזלים מוגברת של הגוף, הרי שיותר מים נספגים מהמעי החוצה  וכך נוצר מצב שהפסולת המיועדת לפינוי הינה קשה ומוצקה יותר ומכאן גם הקושי בפינוייה. במהלך ההריון נחשפת האישה, לעיתים, למזונות חדשים ולא מוכרים לגוף ולה. מקור החשיפה נובע מהשינויים בתחושת הטעם ובצורך של האישה. תחושת Gravy (רצון עז) למזון מסויים בשעה לא רגילה של היום (1 בלילה לדוגמא), גם כן יכולה לגרום לשיבוש בפעילות של מערכת העיכול ולגרום למצב של עצירות.

עם גדילת העובר ברחם, קיים לעיתים לחץ מכאני על אזור המעי והרקטום המקשים על פינוי הצואה. גדילת הבטן עצמה ותחושת הכבדות המתלווה לתהליך זה, מונעת מנשים רבות (בעיקר אלו הנמצאות בטרמסטר השלישי), להפסיק כמעט לחלוטין כל פעילות גופנית לה היו רגילות עוד קודם ההריון או שהחלו בה עם הכניסה להריון.

נשים רבות סובלות מאנמיה במהלך ההריון ונדרשות להשלמת ברזל בתכשירים דרך הפה. חלק מתכשירי הברזל,  מעלים הסיכוי לעצירות. לתופעה זו אין אישור בספרות המקצועית והרופאים עצמם חלוקים בדעתם אם יש קשר בין נטילת התכירים הללו ותופעת העצירות. 

אותן נשים הסובלות מעצירות מדווחות על ישיבה ממושכת בשרותים ועל צורך בלחיצה חזקה בעת פעולת ההתרוקנות לצואה. לחיצות שכאלה מסכנות גם הן את רצפת האגן שכן בעת הלחיצה אנו בעצם פוגעות בשרירי רצפת האגן ותורמות ומביאים להחלשותם. כמו כן אנו מעלים הסיכוי להופעתם של טחורים ופיסורות. בעת קיומם של טחורים ו/או פיסורות אנו בעצם מקשים עוד יותר על פעולת ההתרוקנות בשל הכאב הנוצר כתוצאה מהמצאותם ובכך שוב חוזרים למעגל העצירות וקיי ההתרוקנות. ולכן, בכל מקרה של עצירות מומלץ להקפיד על אכילה מסודרת במנות קטנות ובשעות קבועות לאורך היום. יש להקפיד על תזונה עתירת סיבים ודגנים מלאים. יש להרבות בשתית נוזלים ולהקפיד על פעילות גופנית מידי יום.  

עצירות בזמן ההריון אינה מחלה ובדר"כ לא נדרש ברור רפואי. ואולם במידה והאישה חשה כי מצבה חמור יתר על המידה, כדאי בכל זאת לפנות לברור רפואי כדי לשלול מצב בו העצירות מסתירה תחתיה בעיה רפואית משמעותית אחרת. בכל מקרה נטילת תרופות כנגד עצירות ושלא ע"פ הוראת רופא הינה אסורה. חלק מהלקסטיבים (חומרים מרככי צואה), הניתנים לטיפול בעצירות שלא בעת הריון, הינם בעלי השפעה שלילית על התפתחות העובר והשימוש בהם אסור לחלוטין. שמן קיק לדוגמא, גם הוא אינו מומלץ לשימוש היות ונמצא כי הוא קשור בהתכווצויות רחמיות מוגברות בעיקר בקרב נשים שעברו ניתוחים קיסריים או אחרים ברחם. 

לסיכום, עצירות הינה חלק בלתי נפרד מתהליך ההריון וצריך ללמוד להתמודד איתה. במהלך תקופת ההריון יש לנסות ולהפחית את נזקי העצירות כדי לא לגרום לסבל מיותר ולפגיעה באיכות החיים לאחר הלידה.עם סיום פרק ההריון ומעט לאחר הלידה, חוזרים הדברים לתקנם. 



המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן - "בית דנאי", רח' ויצמן 24 כפר סבא, טל: 09-7443838

© המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן כל הזכויות שמורות

clickweb logo להיות במקום גבוה יותר